אפקט הריצ'רץ'

בשעת עומס, מתקרבים לעבר מעגל התנועה. מה לעשות, שני הנתיבים, שלאורכם התחרינו מי משיג את מי – הופכים לאחד. בעיה. כעת אין גם יתרון למהירות, לא לעוצמה של המנוע, ואפילו לא לתכונות ה-4X4. בעיה. התרגלנו לתחרותיות, לא לצאת פראיירים, והנה אנחנו חשופים אפילו למבטים מקרוב של שכנינו-לרגע. בעיה.
ריצ'רץ'. (כעיקרון אני מעדיף מילים בעברית, אבל 'רוכסן' זה לא אותו דבר...).
קריאת הכביש היא פשוט – ריצ'רץ'. מכונית מימין, מכונית משמאל ( רק ביום חול... סתאאם, בשביל החרוז). שני הצדדים מתאחדים לנתיב אחד. ריצ'רץ'.
כך הסברתי הבוקר לבתי היקרה, בדרך לביה"ס.
מה לרוכסנים ולאתר העוסק בסמל ?
ובכן, זהו דימוי לתופעה. מטאפורה, ליתר דיוק, אם ננתח את הז'אנר בכלים 'ספרותיים'.
רגע, הרי נאמר ש'דרך הסמל' יוצאת אל מעבר לניתוחים הספרותיים, מעבר ל'מטען הסמלי' ?
נשתמש בדוגמה זו, כדי להבהיר שוב מהו הערך המוסף של דרך הסמל.
נתקלתם בכותרת של מאמר זה, הנהנתם בראש כשקראתם את התיאור הכל-כך מוכר, והגבתם: 'נחמד'. אולי גם: 'וואלה, הוא צודק, לא חשבנו על זה'. וזהו, ברוב המקרים. ובכן, זאת הנקודה העיקרית –'וזהו'.
כלומר, זה נגמר במלים, בשכל. לא קרה כלום. מקסימום ניזכר בכך בפקק הבא.
להבין מהי כאן דרך הסמל – זה כבר דבר אחר. הכותרת ניסתה לרמוז: 'אפקט הריצ'רץ''. לא רק כדימוי תיאורי, אלא 'אפקט' – השפעה, המעוררת והמניעה תהליך.
כשאני בפקק, בקושי המסוים שתואר קודם, מהקשיים הללו שמזמנים לנו החיים, לפתע עולה תמונה חזותית של ריצ'רץ' ! מצחיק, זה בסך הכל ריצ'רץ' ! משהו טכני לחלוטין; לא תחרות ולא אגו פגוע. פשוט ריצ'רץ', שצריך לרכוס, ולהמשיך הלאה, להמשך המירוץ הרגיל, שנקטע לרגע.
הפוטנציאל של סמל הריצ'רץ' הוא עצום. לא רק הרגעים שבתוך הפקק עשויים לעבור בשלוות נפש, אלא גם לאחר מכן, אחרי מעגל התנועה, עשויה להימשך השלווה הזו. למה לא ? – אם איפשרנו לסמל לחלחל פנימה לעומק, ולמה לא, הרי זה משהו נייטראלי ומשעשע, שבגיל שלוש למדנו להתגבר עליו - הרי שהבנו משהו, שרלוונטי לא רק לפקקים, אלא גם לחיים בכלל.
ויותר מכך, אם הדימוי הסמלי יהיה נפוץ יותר בסביבתנו, הרי שאז, ברגע שנראה כי הנהג שלימיננו 'מתחמם' קצת, נוכל להרים את הבוהן בידידות, ולהניע את השפתיים : 'ריצ'רץ''. (החלונות הרי סגורים, בחורף בגלל הקור, ובקיץ בגלל המיזוג). ואז גם הוא ייזכר במה שנשכח ממנו לרגע, והכל יבואו אל מקומם בשלום ובשלוה.
ניתן לצרף זאת לתפריט של התנועה החברתית המתפתחת בימים אלו, הקוראת לכולנו לחייך יותר לסובבים אותנו ברחוב ובאוטובוס, ואף לנהל שיחת חולין, במקום להתבצר בשתיקה. כן, זו תגליתה של הצעירה ערבה רז, שקטעה את שהותה בחו"ל לשם הקמת התנועה 'שמחה'. כל הכבוד. http://www.simha.org.il/
דימוי הפקק כריצ'רץ' שרת אותנו להסברת המהות של דרך הסמל. אך מדוע היה צורך להשתמש בהסברים מילוליים ארוכים – זאת מכיוון שסמל זה אינו 'איכותי'. (=על רגל אחת - הסמל אינו לקוח מעולם הטבע, אינו מעוגן במקורות, אינו משתקף בספרות ובשירה, וכן הלאה). לגבי סמלים שהופיעו במאמרים קודמים, כמו הנשר, תיבת נח, הלויתן - המטען הסמלי שלהם 'עושה כבר את העבודה', בלי הסברים וניתוחים מלומדים. מצד שני, דווקא משום שהסמל אינו לקוח מעולם הסמלים הרגיל – יכולנו לבחון את האפשרויות הפוטנציאליות להשפעתו ופעולתו.
בכל אופן, העיקרון הסמלני זהה : הסמל מהווה אמצעי, מעורר ומושך, המכניס מימד שאינו חלק מהמציאות הנתונה והמורגלת. אמצעי זה מאתגר ומניע אל עבר רמה גבוהה יותר של המציאות, ערכית יותר, רוחנית יותר.