נסיון בהגדרות

הבה נגדירה।.כולנו מורגלים בצורך להגדיר, כתנאי בסיסי לכל בנין רעיוני. אך לא בכדי פרק זה של ההגדרות אינו נמצא בשער האתר. כשעוסקים בסמל - נדרש ערפול מסוים. מובן ש'פטור בלא כלום אי אפשר', ולכן ננסה להביא מספר הגדרות לגבי 'דרך הסמל':
"המנסה להסביר את מהותו של מה שנוהגים לכנות בשם סמל, מגלה עד מהרה – במיוחד כאשר הוא מנסה לקבוע אבחנה בין מושגים כמו: סימן, מטאפורה, סמל, מיתוס וכד' – כי ההגדרות מתחמקות מבין האצבעות". דב לנדאו. ממטאפורה ועד סמל, היסודות הפיגוראטיביים בספרות.
ההגדרות הרגילות, הממיינות ומנתחות סוגי סמלים - הן מתחום הספרות, ומי שמחפש ניתוח מקיף שלהן - ימצא חומר רב ומעמיק בספר הנ"ל. לעומת זאת, 'דרך הסמל' עוסקת בתחום הרוח, בהשפעה הממשית של הסמל על האדם. לכן ההגדרה תתמקד באיפיון התיפקוד של הסמל. 'סמל' במובן הרחב והכולל שלו, המקיף את כל סוגי הסמלים.ובהבחנה אחרת: לרוב עוסקים בסמל - כשלעצמו: מיהו, מאין הגיע, תכונותיו, איפיוניו, וכן הלאה. 'דרך הסמל' עוסקת במכלול סמל-אדם-עולם, בהשפעת הסמל על האדם - בכיוון של הבנת עולמו.באנלוגיה מתחום הרכב: כשהמדובר במכונאות - יש צורך בידע מפורט, בניתוח מרכיבים והשוואת נתונים. לעומת זאת, כשהמדובר הוא בצורך לבחירת סוג רכב, המתאים לנסיעה מסוימת, לדרך ארוכה או קצרה, לעסקים או לטיול, למשא או לנוסעים - המידע הנדרש שונה לגמרי. המדובר ביעדי התיפקוד ובאופן הביצוע, ןלכן ההסתכלות שונה. אין המדובר איזו דרך נכונה יותר או מדויקת יותר - אלא לאיזו מגמה היא נצרכת.
המאפיין של תופעת הסמל לסוגיה וגווניה - הוא שהסמל בא כאמצעי, המהווה תוספת, שאינה הכרחית להקשר הנתון. (כלומר: 'כרוב' בהקשר של הכנת סלט - הוא חלק מנתוני המצב אך 'כרוב' במשפט 'יש לו ראש כרוב' - הוא תוספת.) תוספת זו באה לעורר את המצב, להצביע אל עבר הבנה אחרת, גבוהה יותר, של המצב, ואף, כשמדובר בסמל 'איכותי' - להניע לפעולה, בכיוון ההצבעה.
זו היתה ההגדרה לסמל, למקרה שלא שמתם לב. כלומר: הדגש הוא על תיפקוד הסמל, ולא על חומריו, צורתו, הקשריו, אורכו, שפתו, מוחשיותו או מופשטותו, ולא על החושים שנחשפים לו.

דוגמאות להופעות שונות של הסמל:1. קורח ועדתו השתמשו במחתות קטורת. לאחר שהאדמה פערה פיה נצטוו בעלי המלאכה לרקע את המחתות כציפוי למזבח - "ויהיו לאות לבני ישראל".
2. בתרבויות שונות בונים בכניסה לבנינים חשובים - מדרגות עם אופי מסוים, שאינו בא למטרה תיפקודית בלבד, אלא ליצירת הוד, הדר ויראה - עוד לפני הכניסה.
3. היתה תקופה בה רשויות מקומיות הוסיפו תמרור מיוחד לפני מעבר חציה, שאינו מוגדר כתמרור תקני. בתמרור מופיעות דמויות של ילדים. מדוע נקטו חידוש כזה? כיוון שהתמרור הרגיל כבר לא 'משפיע'. בכדי לעורר תשומת לב מחודשת, למטרה חשובה של הצלת חיים - החליטו להציב תמרור, הפונה אל הרגש. כמובן, שלאחר זמן - גם התמרור החדש הפך לשגרתי...

נסיון להגדרת המקום של 'דרך הסמל' בחיי הרוח, ויעדיה של דרך זו :
פרנץ רוזנצוויג,כוכב הגאולה, בניתוח של שלינג :
"לא רק בינקותה ניזונה הפילוסופיה מן השירה, אלא גם בשיא התפתחותה – צריכה היא לשוב שנית אליה. לא קשה לומר מה תהווה חוליית ביניים בשיבת המדע אל השירה. זו נמצאת במיתולוגיה, אם כתחום רוח קמאי, שקדם לפירוד הלא יכופר של רשויות התרבות השונות שחל במרוצת הימים, ואם כחזון שלעתיד לבוא, המביא את הקרע שבעולמנו לידי איחוי מחודש. העם חייב להיעשות תבוני והמיתולוגיה חייבת להיעשות פילוסופית. הפילוסופיה צריכה להיעשות מיתולוגית כדי שהפילוסופים יהיו לאנשי חוש. אז תשרור בינינו אחדות". (ההדגשות שלי. מ.ח.)
כלומר: בעולם הקידמה המודרנית קיים פער וחייץ בין השכלתנות לבין עולם החוויה. פער, הגובה מחיר גבוה, בתחומים רבים. העיסוק בסמלים ב'דרך הסמל', אינו מתוך ראייתם כקישוט בעלמא, ומצד שני גם לא בדרך של צלילה לתוך עולמם והיבלעות בהם (ראו הפרק על הסכנה שבסמל), אלא בדרך של עיון וניתוח.עיון בוחן וחוקר ישרת את היעד של גישור הפער, לדעתנו.