הסמל - כמות ואיכות

על איכות הסמל משפיעים מספר גורמים.
אך קודם: מהי 'איכות סמל'', ומה משמעותה לצורך הבנת תיפקוד הסמל ?
ברור כי יש סמלים מסוגים שונים, ושוב - אין הכוונה להיכנס למיונים וניתוחים מתחום הספרות. המגמה של 'דרך הסמל'' היא להתיחס לתיפקודו של הסמל בחיי הרוח. (לפיתוח נושא מיון הסמלים, בכיוון יישומי, עיינו בפרק 'מידרג של סמלים'). ומכאן, כי התיפקוד ישתנה בהתאם לאיכותו של הסמל. ישנו סמל שבא להעשיר את המוחשיות התיאורית 'אדום כמו עגבניה'; יש סמל שבא לאגד לאום שלם סביב מרכז, כמו דגל, או סמל המדינה; ויש סמל שבא להציב מול האדם כיוונים רוחניים, כמו שימוש במונחים 'אור וחושך'.
בפרק זה נעמוד על כמה מהמאפינים לרמות השונות של איכות הסמל.
קשר למציאות.
עולם הסמלים יונק את מרבית 'חומרי הגלם' שלו - מעולם הטבע. חיות, עצים, בעלי כנף,תופעות טבע. מדוע? מכיוון שניתן 'להמציא' סמלים, אך איכותם תהיה נמוכה. סמל 'משובח' הוא סמל, המעוגן במציאות, ומוכר באופן בלתי אמצעי לכל.'תמר'. גם אם איננו חיים בטבע, הרי שמספיק השם 'תמר', לעורר בנו יחס של הוד והדר.ספרי משלים מעגנים את המסרים הטמונים בהם - בתוך סיפורים על חיות.האיכות של הסמל תגבר, במידה והוא משקף את מציאותי שלי. ספר 'מדבר' אלי, כשהסופר משכיל ליצור דמויות והתרחשויות, המוכרות לי היטב מעולמי, החיצוני והפנימי. משנוצר החיבור הזה, אמשיך 'ללכת הלאה' עם המסר של הספר. למסר תהיה תהודה ממשית בחיי.
היקף ההופעה.ישנו סמל 'משפחתי', ויש סמל בית ספרי. יש שכונתי, ויש קהילתי. לאנשי העמק ישנם קודים משותפים, שאינם מדברים לאנשי הקניונים. יש אתוס של עם, ויש סממנים, המדברים לליבו של כל בן אנוש.השאלה איננה מה איכותי יותר, אלא - איזה סמל יפעל טוב יותר, למטרה מוגדרת. סמל שכונתי יניע לשיתוף פעולה מעשי בנושא מסוים, ובמקום אחר יהווה רק סיפור פיקנטי. אתוס תרבותי יעורר רגשות עמוקים, אך לא יגרום לבוא לעזרת העיוור לחצות את הכביש. בחברת האוטובוסים בחרו לשים שלט 'מפני שיבה תקום'. למה לא כתבו - 'נא לקום עבור אזרחי הגיל השלישי'? לציטוט מהמקורות, המוכרים והמוערכים ע"י הכלל, יש כח פעולה רב יותר. עצם החיבור למטען התרבותי המקיף - יוצר מיידית תהודה עמוקה יותר.
תלות בשפה.
התחדשות קבועה.
'התחדשות' ו'קביעות' הינם מונחים מנוגדים, הלא כן ?
ובכן, סמל אמור להיות בעל שתי התכונות יחד.
כדי למשוך את העין והלב - הוא צריך לחדש, לבלוט בשינוי שבו - על רקע המציאות הרגילה.
כדי שימשיך למלא את תפקידו המעורר - על החיוניות שבו להיות מתמשכת, קבועה.
כיצד משתלבים שני הכיוונים בפועל ? בבסיס, איכות הסמל קובעת. בהמשך, חשובה גם המורכבות שלו, ההיקף של משמעויותיו. הסמל ימשיך להתחדש, כשקיימים קישורים והשקות שלו לסמלים קרובים. עירפול משמעויותיו יוסיף רבות, דווקא משום שלא ניתן לרדת לסוף כוונותיו. אם היה נראה לנו שירדנו לסוף דעתו - היינו מסמנים לעצמנו V, וממשיכים בדרכנו, בעצם כאילו לא פגשנו בו מעולם.
"חזרו וקראו את הקטע הזה לעיתים קרובות ושננו את העקרונות." ציטוט זה הועתק מ'עצות לצרכנות נבונה', שהגיעו אלי מאחת מחברות האשראי. מוזר, לא? הרי אם הבנו משהו, הסכמנו עם ההגיון שבו, מה הטעם לחזור ולקרוא שוב מלים מוכרות, שוב ושוב 'לעתים קרובות'? אלא, שיש כאן אמת מציאותית. הבנה שכלית היא חלקית, זמן השפעתה מוגבל. מאורעות החיים והרגלי החשיבה והעשיה שלנו ידחקו הצידה, בלי משים, את ההבנה החדשה. ולכן, כדי שהדברים יתפסו מקום ממשי בפועל - יש לחזור ולעיין בהם שוב ושוב, מדי פעם. אולי אף יובנו ברמה גבוהה יותר, שנבנית על זו הבסיסית, לאור התנסויותינו החדשות.
דרך הסמל כוללת חזרתיות כזו. אלא שהיא משוכללת יותר. היא מתחדשת, בסמלים שונים, חדשים יותר, מקיפים יותר, מעמיקים יותר. היא מכוונת לא רק למחזוריות, אלא להתקדמות בספיראלה.