סמל ואות

ציצית ।

(במדבר ט"ו). דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדורתָם.2. וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: 3. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אותוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אותָם וְלא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זונִים אַחֲרֵיהֶם: שלושה שלבים:1. הבגד קיים. לתוך מציאות זו מוכנס יסוד, חדש, מעורר. לפחות מעורר שאלה: לשם מה? זהו שלב א' - ציצית. סמל.2. על הציצית נוסף יסוד, שמצביע על כיוון. פתיל תכלת. תכלת, אולי שמים. שלב ב' - כיוון.3. תיאור כח ההנעה של הסמל - מבט ברמה גבוהה יותר על מכלול החיים.זהו תיאור קלאסי לדרך פעולת הסמל. ומהיכן לקחנו את החירות לראות במצוות ציצית - סמל ? - מהכתוב: הקישור בין ראייה לבין זכירה מופיע במקום נוסף: הקשת בענן. שם מציין הכתוב שהקשת היא 'אות' לברית: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר .וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ, לִזְכוֹר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. (בראשית ט'.) כלומר, הציצית, כמו הקשת, היא אות, הבא להזכיר את מצב גבוה יותר, 'מבעד לעננים'. ואכן, מהות הציצית היא מעבר לקיום המעשי של המצוה. מהותה היא ההזכרה המתמשכת בדבר ייעודו של האדם. ברור, כי לא תמיד קל ליישם זכירה זאת.