דרך הסמל.
מהו תפקידו של הסמל בחיינו.
הכוונה לא רק לניתוח רעיוני-אקדמי-ספרותי, אלא בחינת מקומו הממשי של הסמל, ופעולתו עלינו, ועל הסובבים אותנו. כיוון שדרכו ניתן לראות מראות חדשים על עצמנו, ולהבין טוב יותר את המתרחש.
לכותרת 'דרך' יש משמעות כפולה:
א. להבין את דרכו של הסמל. ב. להתבונן סביב, דרך הסמל.
במובן הראשון יש מקום להבנות כוללות, לניתוחים ולתיאוריות. המשמעות השניה נותנת מקום לחקירה של סמל מסוים - לעצמו, או בתוך קונטקסט מקיף, כמו במיתוס - ומה ניתן להבין דרכו.
ברשימות שיבואו נעסוק בשתי הדרכים, בד בבד, בצורה שתפרה את שתי המשמעויות.
כהתחלה נשרטט את שדה הפעולה, ויסלחו חסידי הניתוחים הספרותיים וההגדרות המנתחות. שכן המגמה כאן היא רעיונית-רוחנית-חינוכית מעשית, ולא פילוסופית קרה. לכן יישען הבסיס על שדה רחב-היקף ורחב-משמעות, שמתוכו ניתן לראות ולעשות, ולא על הבחנות מגבילות ומפרידות, שמטרתן העיסוק הניתוחי לעצמו בלבד.
סמל, כפי שאנו רואים אותו, הוא אמצעי וכלי פעולה, הבא לקשר ולגשר. מצד אחד ישנו האדם המורכב, ומצד שני קיימת המציאות, על כל גווניה ואפשרויותיה. בכדי להדגיש ולקדם פן מסוים של המציאות עבור אדם בהקשר מסוים – יש צורך "לצבוע" קשר ספציפי זה בצבע שונה מהשאר. צורת הקשר אמורה למשוך את העין ואת הלב, בכדי שהאדם המדובר יבחין בה. בנוסף, היות ואנו מתיחסים לתחומים משמעותיים בחיי הרוח של האדם, הדברים כרוכים גם בהתגברות על כוחות, המפריעים ומתנגדים ליצירת הקשר המבוקש. הדברים יתבררו יותר בהמשך, אך ברמה הפשוטה – רעיון חדש יתקל על-פי-רוב בהתנגדות כל מערכת המרכיבים של המצב הרגיל, 'הישן והטוב'. בכדי להתגבר על כך יש צורך בשימוש באמצעים, וזהו מקום הסמל.
הסמל הוא האמצעי, הבא לחבר בין הרעיון הרוחני לבין האדם במצבו הנוכחי, בכדי לקדם אותו. -את המצב, ואת האדם.
מהו תפקידו של הסמל בחיינו.
הכוונה לא רק לניתוח רעיוני-אקדמי-ספרותי, אלא בחינת מקומו הממשי של הסמל, ופעולתו עלינו, ועל הסובבים אותנו. כיוון שדרכו ניתן לראות מראות חדשים על עצמנו, ולהבין טוב יותר את המתרחש.
לכותרת 'דרך' יש משמעות כפולה:
א. להבין את דרכו של הסמל. ב. להתבונן סביב, דרך הסמל.
במובן הראשון יש מקום להבנות כוללות, לניתוחים ולתיאוריות. המשמעות השניה נותנת מקום לחקירה של סמל מסוים - לעצמו, או בתוך קונטקסט מקיף, כמו במיתוס - ומה ניתן להבין דרכו.
ברשימות שיבואו נעסוק בשתי הדרכים, בד בבד, בצורה שתפרה את שתי המשמעויות.
כהתחלה נשרטט את שדה הפעולה, ויסלחו חסידי הניתוחים הספרותיים וההגדרות המנתחות. שכן המגמה כאן היא רעיונית-רוחנית-חינוכית מעשית, ולא פילוסופית קרה. לכן יישען הבסיס על שדה רחב-היקף ורחב-משמעות, שמתוכו ניתן לראות ולעשות, ולא על הבחנות מגבילות ומפרידות, שמטרתן העיסוק הניתוחי לעצמו בלבד.
סמל, כפי שאנו רואים אותו, הוא אמצעי וכלי פעולה, הבא לקשר ולגשר. מצד אחד ישנו האדם המורכב, ומצד שני קיימת המציאות, על כל גווניה ואפשרויותיה. בכדי להדגיש ולקדם פן מסוים של המציאות עבור אדם בהקשר מסוים – יש צורך "לצבוע" קשר ספציפי זה בצבע שונה מהשאר. צורת הקשר אמורה למשוך את העין ואת הלב, בכדי שהאדם המדובר יבחין בה. בנוסף, היות ואנו מתיחסים לתחומים משמעותיים בחיי הרוח של האדם, הדברים כרוכים גם בהתגברות על כוחות, המפריעים ומתנגדים ליצירת הקשר המבוקש. הדברים יתבררו יותר בהמשך, אך ברמה הפשוטה – רעיון חדש יתקל על-פי-רוב בהתנגדות כל מערכת המרכיבים של המצב הרגיל, 'הישן והטוב'. בכדי להתגבר על כך יש צורך בשימוש באמצעים, וזהו מקום הסמל.
הסמל הוא האמצעי, הבא לחבר בין הרעיון הרוחני לבין האדם במצבו הנוכחי, בכדי לקדם אותו. -את המצב, ואת האדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה